שירה בציבור: הקשר בין יהודה המכבי, יהושע בן נון וחנוכה

שירי החגים הם נכס צאן ברזל וחלק בלתי נפרד מכל ערב שירה שמכבד את עצמו – בסמוך לאותו החג. אני בטוח שתסכימו אתי שאין חג מלא וגדוש שירים אהובים, מהגן ועד בכלל, כמו חג החנוכה. ואחד השירים האהובים במיוחד הוא “הבה נרימה”. מכירים? אוהבים? על הסיפור שמאחורי השיר, לדורותיו – בכתבה שלפניכם. מוזמנים לקרוא. לשתף. ובעיקר – לשיר.

אין ילד בישראל שלא שר בגן את “הבה נרימה” (מילים: לוין קיפניס) לצלילי ההמנון המוכר והמרגש של גיאורג פרידריך הנדל:

הבה נרימה נס ואבוקה
יחד פה נשירה שיר – החנוכה.
מכבים אנחנו, דגלנו רם, נכון
ביוונים נלחמנו ולנו הניצחון.
פרח אל פרח זר גדול נשזור
לראש המנצח, מכבי גיבור.
השיר נכתב בשנת תרצ”ו (1936) והופיע בחוברת “לוין קיפניס – מחרוזת: זמירות ומשחקים לילדים”, תרבות וחינוך 1970. חובבת שירה בשם זיוה לוי יודעת לספר (באתר “זמרשת”), שאחרי הבית של ‘פרח אל פרח’ נהגו לשיר בית נוסף (לפי הלחן של הבית השני):
לגִּבּוֹר (ל—-גיבור)
כָּבוֹד נָרֹן (כבו—-ד נרון)
שִׁירַת חֹפֶשׁ (שי—-רת חופש)
נִצָּחוֹן) ני—-צחון)

הבית הנוסף לא מופיע בגלגוליה השונים של המחרוזת של קיפניס (1923, 1953, 1978), וככל הנראה לא נכתב על ידו (לפי זמרשת).

מי אתה גיאורג פרידריך הנדל

גיאורג פרידריך הנדל היה מלחין בן תקופת הבארוק. הוא נולד וגדל בגרמניה, ולאחר תקופת
יצירה באיטליה, הגיע לחצר המלוכה האנגלית שם הפך למוסיקאי החצר. בתקופה זו הרבה בכתיבת
אורטוריות, שהידועה שבהן היא אורטוריית המשיח, המושרת בעיקר בחג המולד או בחג הפסחא.
השנייה בפופולאריות שלה מבין האורטוריות של הנדל היא האורטוריה “יהודה המכבי”.

הליברטו של האורטוריה נכתב על ידי הכומר תומס מורל, בהתבסס על ספר המכבים, לרגל נצחון האנגלים
על המורדים היעקובינים בסקוטלנד, באפריל 1746, ובעקבותיו – האיחוד הסופי של הממלכה המאוחדת.
הגיבור שלכבודו נכתב מזמור ההלל היה הדוכס מקמברלנד, שניהל את הקרב עד לנצחון. באופן אירוני,
הדוכס מקמברלנד דווקא לא היה מצביא מי-יודע-מה, שבמרבית הקרבות האחרים שלו נחל מפלות.
שלא לדבר על כך, שאחת הסיבות שהובילו לכתיבת האורטוריה היה הצורך להחליק את דעת הקהל, לאחר שבמהלך הקרב בסקוטלנד טבחו חייליו של הדוכס במורדים היעקובינים ללא רחם.

ובמקום הראשון: שיר ההלל לדוכס

לאחר שהולחנה במהלך קיץ 1746, הועלתה האורטוריה לראשונה באפריל 1747 בתיאטרון “קובנט גרדן”, וזכתה להצלחה רבה. הלהיט האולטימטיבי של האורטוריה “יהודה המכבי” הוא, כאמור, שיר ההלל לדוכס, המושר על ידי מקהלה מעורבת של ילדים, מבוגרים ו… בתולות (כך במקור, על פי הנחיית המלחין):

See, the conqu’ring hero comes!
Sound the trumpets, beat the drums.
Sports prepare, the laurel bring,
Songs of triumph to him sing.
See the godlike youth advance!
Breathe the flutes, and lead the dance;
Myrtle wreaths, and roses twine,
To deck the hero’s brow divine.
See, the conqu’ring hero comes!
Sound the trumpets, beat the drums!

אגב, גם באנגלית זכתה המוסיקה הנפלאה ומעוררת ההשראה של הנדל לגרסה מילולית נוספת, המשמשת כמזמור תהילה דתי לישו, תחת הכותרת Thine be the glory.

יהודה המכבי כובש את צפון מדינת ניו יורק

בשנת 1825 התנגנה האורטוריה “יהודה המכבי” ברקע של אחד המופעים המוזרים ביותר בתולדות הציונות.

ומעשה שהיה כך היה:
כ- 75 שנה קודם לקונגרס הציוני ה- 6, בו העלה הרצל את הרעיון להקים מדינה ליהודים באוגנדה, חי ופעל בארה”ב חוזה מדינת יהודים אחר, בשם עמנואל נח. נח רב החזון רכש את האי גרנד איילנד שליד מפלי הניאגרה, מידי האינדיאנים שאכלסו אותו. הוא שילם תמורת האי סכום דמיוני אז של 1,000 דולר, ונתן לו את השם: אררט. בהמשך, ערך את טקס הנחת אבן הפינה לבית היהודי החדש, בכנסיית סנט-פול, שליד העיר באפלו, בצפון מדינת ניו-יורק.

בטקס המרשים עטה נח גלימה סגולה, והכתיר את עצמו כ”שופט ישראל” של העיר והמדינה החדשה, כשברקע מתנגנת לה האורטוריה “יהודה המכבי” להנדל. לרוע המזל, נתקלה היוזמה של נח בזלזול מצד ראשי הקהילה היהודית, ומשלא הצליח לגייס, לא מימון לפרוייקט ולא “אזרחים” למדינה החדשה – התייאש, ומכר את הקרקע לסוחר עצים מקומי.

ונעבור לפתיחה של משחקי המכביה הראשונה

מופע הבכורה של האורטוריה “יהודה המכבי” בעברית נערך בשנת 1932, במסגרת החגיגות לפתיחת משחקי המכביה הראשונה בארצישראל. אהרון אשמן תרגם את הליברטו של תומס מורל בדייקנות רבה, והשיר בוצע כחלק ממחרוזת שירי גבורה יהודיים, בנשף שהתקיים בבית העם ברחוב בן יהודה.

התרגום המלא של האורטוריה נעשה עבור מקהלת “האורטוריה הארץ-ישראלית”, והיא בוצעה פעמים רבות, בהשתתפות התזמורת הסימפונית העממית ובניצוחו של פורדהאוס בן-ציסי, שהיה מנהל המקהלה.
קצת קשה להאמין היום, אבל אחד הביצועים האחרונים של האורטוריה היה בפני חיילי צה”ל בבסיס תל השומר, בחג חנוכה 1950. אגב, שירות התרבות של צבא ההגנה לישראל (כן… ממש לשפשף את העיניים…) הוציא לאור את הליברטו המקוצר של האורטוריה “יהודה המכבי”, בתרגומו של אשמן, לציון יום ההגנה תש”ט (… אמרו שהיה פה שמח לפני שנולדתי, לא?…)

וכך תרגם אהרון אשמן את הטקסט של מורל:
הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ,
בַּשּׁוֹפָר נָרִיעַ לוֹ.
זֵר דַּפְנָה וְשֶׁבַח רַב
לַמְּנַצֵּחַ בַּקְּרָב.
הִנֵּה הוּא בָא נֶאְפָּד כָּבוֹד
בִּתְרוּעָה בְּשֶׁפַע הוֹד.

נ.ב. ומה הקשר בין יהודה המכבי, יהושע בן נון והנדל?

מסתבר, שבתחילה, כתב הנדל את האריה המפורסמת לאורטוריה אחרת, שהוקדשה למצביא יהושע בן נון. המלים והמנגינה הנהדרת עשו את שלהן והאריה הייתה להצלחה גדולה. כמה חודשים לאחר מכן, כתב הנדל את האורטוריה “יהודה מכבי”, אלא שזו די קרטעה במופעיה הראשונים… ואז הוא החליט לצרף לה “שחקן חיזוק” – את האריה המצליחה מתוך יהושע בן נון.

הקהל התלהב, האורטוריה זכתה להצלחה מסחררת, האריה הפכה לנכסי צאן ברזל, והשאר כבר שייך להיסטוריה…

ומה עכשיו?

אהבתם? שתפו את המאמר עם חברים. להצטרפות לקהילת הדיוור של גדי ולקבל עדכונים שוטפים על אירוע זמר ועל ערבי השירה הקסומים בשטעטל בכפר חסידים – הקליקו וקבלו קובץ MP3 עם שיר יפה במיוחד בביצועו המקסים של גדי רוה.

אודות גדי רוה

גדי רוה מארגן ומוביל ערבי שירה, ומופיע בהצלחה בפני קהלים שונים ומגוונים. גדי מצליח לרגש את הקהל שוב ושוב, בקול הטנור העשיר והנפלא שהפך לכרטיס הביקור שלו, בסיפוריו המרתקים, וביכולתו לגעת בקהל בחום ובחן רב. כישרונו ליצור קשר בלתי אמצעי עם כל קהל, קולו המיוחד, ויכולתו להתאים את בחירת השירים והשקופיות לטעמו של כל קהל וקהל, משרים על אירועי השירה שבהנחייתו אווירה נעימה, זורמת ומהנה. להצטרפות לקהילת הדיוור של גדי ולקבל עדכונים שוטפים על אירוע זמר ועל ערבי השירה הקסומים בשטעטל בכפר חסידים – הקליקו וקבלו קובץ MP3 עם שיר יפה במיוחד בביצועו המקסים של גדי רוה.

השארת תגובה